אתה חוזר מהמלחמה

מלוכלך מבחוץ

מלוכלך גם מבפנים.

מה ראית שם ילד?

הקול שלך השתנה

פתאום לא מזהה.

העיניים עייפות.

השיער קשה מהאבק

מדיף ריח של גריז.

שואלת מה היה שם?

לא רוצה לדבר על זה אמא.

אני שותקת. מתחייבת לעצמי

לא לחטט.

ממשיכים לשבת ביחד

מדברים על היום שאחרי.

לאט לאט הצבע חוזר לפנים.

אתה חוזר לנשום. וגם אני.

אני יושבת בשקט.

אין לי מה להגיד. ויש לי כל כך הרבה.

הלב שלי מתכווץ.

זה צו השעה אתה אומר.

אני יודעת.

הקול שלך השתנה,

גם העיניים.

וגם הנשמה

התלכלכה.