אֵיךְ קרה
שהיד שהושטה לעזרה
זוֹֹֹ זוֹֹֹ שדחפה אוֹתִי מָהצוק?

בַּדֶּרֶךְ למטה
נתפסתי עַל זיז
נאחזת בקושי.

אוֹתָהּ זרוע מושטת- שומטת
שֶׁלפה אוֹתִי במפתיע למעַלה.
ובקצה ההר כְּבָר נזהרתי,
אֲבָל אָז התרגלתי
ושוב נדחפתי למטה.
בהתקף שֶׁל טירוף.

מתורגלת עצרתי,
עַל נקיק בַּדֶּרֶךְ לתהום.
הַפַּעַם אֲנִי זוֹֹֹ שמשכתי
אוֹתִי חֲזָרָה.
נאחזת בכח בְּכָל מָה שֶׁהָיָה.

למעַלה, כְּבָר לֹא האמנתי
לְיַד שהושטה לעזרה.
הפניתי אֶת גַּבִּי
כשהלכתי לדרכי