במלונות ים המלח
פגשת איש אחד מבארי.
איש אבוד רחוק מהבית.
כלוא בתוך מדבר.
עצרת להקשיב לייאוש.
הוא דיבר ואתה הקשבת.
הוא כבר לא מאמין יותר בשלום.
וגם אתה.
ועכשיו הוא רחוק.
דומה במרחק של עשרות שנים.
ואתה התביישת.
הרגשת אשמה.
ביקשת סליחה. בשם כולנו.
אמרת לעצמך שעשית הכל כדי לתקן. נכנסת לעזה, נפצעת…
אתה מרגיש שנכשלת.
נושא במשא שלנו.
חושב שכל שנעשה
לא ישיב
את מה שהיה.
