הסתובבתי במסדרונות הכעס שלך
יותר מידי זמן.
פעם היית כועס יותר
ופעם פחות.
לעיתים התלוו לזה שתיקות רועמות,
ופעמים אחרות שתיקות למחצה.
כאלו שאי אפשר לומר עליהן שום דבר.
ולפעמים השמיים התקדרו בבת אחת והתרחשה שם סופה איומה.
אבל הסתתר שם מסדרון קטנטן
של רגע חסד אחד
שהוביל לליבך.
כדי להגיע אליו
הייתי צריכה לנווט בתוך מבוכים פתלתלים
ולהילחם בדרקונים מפחידים.
ועד שהצלחתי, עייפתי.
עייפתי מאד.
