אתה אוחז רק כשאני שומטת. כשאני נשמטת אז אני נשמטת ... אני עוצרת אותי, רגע לפני שנוגעת בקרקע. מסדרת את...

בא לי להחליף את השמיים הקודרים בשמיים חדשים. יודעת שאסתדר. למדתי איך להחזיק חזק למדתי איך להתגבר. אבל אפשר וגם...

האלימות הזו לא השאירה עקבות. וגם לא נשארו סימנים על הגוף. את הנפש, שסועה אי אפשר לזהות דרך עדשה רגילה....

כשיוצאים מסלוניקי יש מרבדים של כלניות בצידי הדרכים. גם פה צומחות שקדיות. וגם לפה מסתננים הצללים שרודפים. וכמה רחוק שאנחנו...

הכעס השקט השקט שכועס מחרישים את אזניי מזכירים לליבי שיש עוד דרך עבורי. הטינה הרועשת המושתתת על אינספור אירועים, שוב...

אתה מחזיק אותם ברצועה, פעם מצמצם ופעם משחרר את החגורה. הם לא יכולים לעצור להשתין בצד ללא רשותך. אתה אוהב...

הכעס השקט והשקט שכועס מחרישים את אזניי, מזכירים לליבי שיש עוד דרך עבורי. הטינה הרועשת המושתתת על אינספור אירועים, שוב...

הקול, קולו של יעקב. והידיים של עשיו. כשאת מדברת, מי משתמש בקולך? ואיפה את? המשפטים נשלחים ממך אבל התוכן, מעולם,...

לפעמים אני מתאמצת מידי. עם השנים והגיל למדתי להתאמץ פחות. אף פעם לא התאמצתי במדויק. הלב הוא שהכתיב והוא בחר...

אשה גבוהה, לצידה יושב פודל צייתן. הפה הרע נע ימינה שמאלה מעלה, מטה מתעוות בשמחה יהירה. מביטה בך משתלחת חסרת...